ב 30.4.1956 נשא משה דיין הספד על קברו של רועי רוטנברג מנחל עוז ובין דבריו אמר: "מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם."  ובהמשך דבריו: "זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו." רציחתו של רועי ודבריו של דיין הציפו את השאלות המרכזיות בהתמודדות ישראל מול שכנינו הערבים. גם כיום, 63 שנים מאוחר יותר, ההתמודדות בגזרת עוטף עזה מתקיימת במלוא עוזה. בסיור ננסה להבין את המצב באזור ונפגוש את האנשים שעומדים בגופם ונפשם מול האיום.

"בשעה שכל העם חגג את השמחה, לא יכולתי לשמוח. איפה חברון שלנו? איפה שכם שלנו? איפה יריחו שלנו? אנחנו שוכחים את זה!" כך נשא דברים הרב קוק בישיבת מרכז הרב בירושלים לאחר ההצבעה באו"ם על תכנית החלוקה. תלמידיו לא שכחו 19 שנים, ובשעת כושר עלו והקימו את מפעל ההתישבות בשומרון. סיור גבעות בשומרון מאפשר הצצה אל החיים במזרח ההר והשלווה המדומה. מפגש עם הקשת הדורית מדור המייסדים ושלבי ההקמה ועד המשפחות הצעירות ומערכת היחסים עם מדינת ישראל, מסדותיה ושאלת הביטחון המתנוססת מעל כל אלה. בין החזון והחלום לבי המציאות המורכבת סובבת שכם.

"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות....אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים" (מגילת העצמאות).
ביום זה ננסה להעמיק היכרותנו עם הסוגיות העולות מחייהם של 20 אחוז מתושבי המדינה שברובם שייכים למיעוט הערבי מוסלמי.

"הר הבית בידינו" הכריז מוטה גור ביומה השלישי של מלחמת ששת הימים והצטרף לקובעי עובדות, בעבר והווה מלאי תהפוכות. נבקר בהר הבית ,נלמד על ההיסטוריה הארוכה של המקום הקדוש וננסה להבין מיהם הגורמים המעורבים ומשפיעים על השליטה בהר. היסטוריה ודת, מאבקים וגם תקוות ילוו אותנו גם באתרים האחרים בהם נסייר. ננסה להבין מדוע הערבים, שמהווים 40 אחוז מתושבי העיר, מסרבים לקבל אזרחות ישראלית ולאן פניהם מועדות ונכיר מקרוב את הגדר החוצה את העיר. ונשאל עצמנו האם העיר מאוחדת או מחולקת? מה רוצה המדינה ומה חושבים אנו על הסוגיה?

"הייתי יורד בתחנה הישנה והיא הייתה לי מדינה אחרת" (קובי עוז)

רחובות דרום תל אביב מלאים זרים בגלאים שונים, ממקומות שונים בעולם. מעטפת התחנה המרכזית מושכת אליה את דלת הארץ. צריך להתאמץ כי לשמוע עברית רק חמש דקות הליכה מהמקום בו נוסדה העיר העברית הראשונה לפני קצת למעלה ממאה שנים. האם זו "מדינה אחרת"?

הסיור בדרום תל אביב מזמין את המשתתפים הביט לדילמה בעיניים, לבחון מזויות שונות את סוגיית הפליטים ומהגרי העבודה, לשמוע באזניכם נציגות הזרים ואת מאבק התושבים והאם ואיך כל זה נוגע אלינו.

המגזר החרדי בישראל הולך וגדל ועומד להשפיע באופן עמוק על אופי ועתיד המדינה. מיהם החרדים? מתי התגבשה הקבוצה הזו בעמנו (הפתעה, הם לגמרי מודרניים) ולאן פניה מועדות? בסיור, נפגש עם חרדים שונים, ליטאים וחסידים, מתבדלים מן החברה הכללית וכאלה שפניהם  להשתלבות. נפגוש את עולם לומדי התורה ואת המשפחה והחברה שתומכים בדרך ונכיר גם גוונים נוספים בחברה החרדית. ננסה להבין האם החרדים אכן מתקיימים ביקום מקביל לשלנו או שהם חלק מאיתנו, שונים אך שייכים. ואולי גם נמצא שפה משותפת וגשרים שיוליכו לשיתוף פעולה ועתיד אופטימי.