מפגש נוסף בקורס קיצור תולדות היהדות עם יהודה טאובמן.

נושא המפגש: ימי הביניים - בין רציונליזם למיסטיקה. ​

​

מפגש שני עם פרופ' אודי מנור- מבוא להיסטוריה של הציונות. 

"הרצל אמר!!!" – ובכן: מה באמת הרצל אמר? בשיעור זה נעמוד על כמה תחנות משמעותיות בדרכו של הרצל ממשפחה "מתבוללת" (לא, היא לא היתה מתבוללת), דרך פרשת דרייפוס ש"הפכה אותו לציוני" (לא, אין שום קשר בין פרשת דרייפוס להקמת התנועה הציונית), דרך "מדינת היהודים" ועד לרגע בו החליט "לוותר על ארץ ישראל לטובת אוגנדה" (לא, בשום רגע אף ציוני, בוודאי לא הרצל, לא החליט "לוותר על ארץ ישראל לטובת אוגנדה").  משמעותה של 'תכנית באזל' הן מנקודת מבט של ההגדרה העצמית של הציונים הראשונים, והן מנקודת המבט של הויכוח הסוער שהתחולל בין יהודים שונים בתקופה הזו. בין השאר נעמוד על אי-הקשר בין פרשת דרייפוס לבין ציוניותו של הרצל, ועל אי-הקשר בין הרצל לבין הטריטוריאליזם הלא-ציוני (כלומר מה הדרך הנכונה להבין את פרשת אוגנדה). ככל שיוותר זמן נעיין במשמעות הטענה הנכונה של עמוס עוז, לפיה ''הציונות איננה שם פרטי אלא שם משפחה", משפחה ובה לפחות ארבע אחיות: הכללית, הסוציאליסטית, הדתית והרוויזיוניסטית. (לקריאה נוספת: אהוד מנור, לגופו של עניין)